בגן שלי, בו אני עובדת, אחד הבנים כרוך אחר הבנות ומזדהה איתן. אולי יותר מדי. הוא מצייר כמוהן דמויות נשיות ולבבות, מעדיף לשחק בפינת הבובות בתפקידים נשיים ולפעמים מבקש שיפנו אליו ויקראו לו בשם של בת. אימו ספרה שבבית הוא מרבה להתחפש, עונד תכשיטים ושם על ראשו מטפחות כאילו יש לו שיער ארוך. לאחרונה הוא ביקש להגיע לגן מחופש לילדה. האם לאפשר לו? אינני רוצה לדכא אותו אבל זה לא מקובל וגם מעורר מבוכה ולעג של ילדים אחרים.
נטייה מינית וזהות מגדרית אינם היינו הך. העדפה להראות, לדבר ולשחק כמו בנות אינם סימן לנטייה מינית אלא לדילמה מגדרית: מה אוהבים יותר - דברים שאופייניים לבנים או כאלה שאופייניים לבנות. למזלנו שיגיונות ילדות אינם נבואות שמגשימות את עצמן.אלמלא כן הבנות היו גדלות להיות "פרינססות" והבנים נהגי משאית זבל.
להתלבטות סיבות שונות: אולי בנות מסתוריות ומרתקות אותו (איך לא!). האביזרים שלהן זוהרים, מסולסלים, עוצרי נשימה, והדרך הפשוטה ביותר להבין "איך זה מרגיש" היא לנסות. ישנם כאלה שבשלב הזה של חייהם נרתעים מתחרותיות ותוקפנות שאופייניים יותר למשחקי הבנים.אחרים מגלים את השונות בינם לבין אמא ומתחפשים לבת כדרך להכחיש אותה. הם היו רוצים להתחתן עם אמא או לפחות להיות כמוה (נדמה להם שזה אפשרי!). הפנטזיה להיות כמו אמא מגינה עליהם מפני חרדת הפרידה.
גנטיקה והורמונים קובעים את הרגשות, ההתנהגות והזהות שלנו. אבל גם ההיפך נכון. להתנהגות מגדרית השפעה על ההורמונים ועל תהליכים ביוכימיים במוח. בילדות, משחק עם בני אותו המין מהווה אימון מוחי חשוב. בעת המשחק מופרשים הורמונים שנקלטים ומפעילים אזורים במוח שאופייניים יותר לבני אותו מין. הבשלה של אזורים אלו מחזקת זהות מגדרית. בהתבגרות מצטרפים גורמים נוספים למשוואה שקובעים את ההעדפה המינית והרומנטית. לחינוך ולאופן הגידול השפעה רבה על הזהות המגדרית והשפעה חלקית על הנטייה המינית. בגיל הרך מתפתחת ההבחנה הראשונית, מבחינה ביאולוגית, בין בנים ובנות. בהמשך, הילד בורר לעצמו איזה דפוסים מגדריים (הופעה, עיסוקים, תכונות, תחומי עניין) הוא רוצה לאמץ לעצמו. ההבנה שניתן לבחור מאפיינים מגוונים, בהתאמה ולא בהתאמה למין הביאולוגי, מרגיעה.
הבחיני בין מתן הכרה לרצון הנפרד של הילד לבין כניעה מוחלטת לרצון הזה. משחק משותף עם בנות והתנסות בהחלפת זהות במשחק הם מענה מספק לכמיהות ולתמיהות של הילד. בזמנים אחרים דווקא עידוד להתנהגות מגדרית הולמת יכול להרגיע קונפליקטים, לחשוף את הילד להתנסויות רב גוניות כדי שבעתיד יבחר את העדפותיו מתוך רפרטואר נרחב של אפשרויות.
הסבירי לאימו שבבית הילד רשאי להתלבש כאוות נפשו אבל בגן זה לא נהוג ועלול להפריע לילדים אחרים שדוחים התנהגות כזו (לא ממניעים הומופובים אלא מתוך צורך להגדיר ולשמור על הזהות של עצמם). עודדי את הילד לקחת חלק בפעילויות עם בנים. הוא לא חייב לקלל, ללכת מכות, ללגום בירה או לספר בדיחות גסות אבל כדורגל, תופסת ומשחקי בניה והרכבה יכולים להיות מקור להנאה.
בגנך עוד ילדים שסבורים (ובטעות!) שזהות מינית נקבעת על פי התנהגות או מראה (מי שחזק הוא בן. מי שבוכה היא בת. עובדה!). הסברה מתאימה יכולה למתן פנטזיות, להרגיע חרדות, ולהגביר סובלנות.
מי שנולד בן נשאר בן ומי שנולדה בת תישאר בת. או בקיצור - הגודל כן קובע. לפחות עד ההתבגרות ועד שהנטיה המינית הסופית תתבהר.
על בגדים כדרך לביטוי עצמי והגדרה של זהות נפרדת קראו "בגדי המלך החדשים", "מה לבחור"
על החשש להתחפש ותחפושות כביטוי לדחפים וריסונם.. קראו "נמר גדול/ נמר קטן"
22
תגובות